פסק-דין בתיק עש"א 49619-01-12

1.                        בפניי ערעור לפי סעיף 10 לחוק השיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981 (להלן: "החוק"). 

2.               המערערת, חברה בע"מ המפעילה מעדניית בשר, ניהלה חשבון בסניף הבנק המשיב (להלן: "המשיב" או "הבנק") שמספרו 215800/46  (להלן: "החשבון"). על החשבון הוטלה הגבלה לאחר שסורבו בו עשרה שיקים בהעדר כיסוי מספיק לכיבודם, בין התאריכים 18.7.11 - 1.1.12.

3.               המערערת מבקשת מביהמ"ש להורות על ביטול החלת ההגבלה שהוטלה על החשבון, ועל גריעת שיקים ממניין השיקים שסורבו על ידי הבנק, שלא כדין. 

טענות המערערת:

4.         טוענת המערערת בכתב הערעור כדלקמן:

א.         עם פתיחת החשבון אצל המשיב, סירב המשיב ליתן לה אשראי ובשל כך נוצר מצב בו ישנה לעתים יתרת חובה בחשבון אך מדובר ביום יומיים בלבד, בשל הפקדות גדולות אשר מתבצעות על ידה, כמעט מידי יום או על ידי תקבולים הנכנסים לחשבון גם מחברות האשראי.

ב.         המשיב בחוסר תום לב,  מסרב לכבד שיקים וזאת כאשר הוא יודע שהכיסוי יהיה שעתיים מאוחר יותר או מקסימום ביום שלמחרת.

ג.          מרבית השיקים שסורבו הינם שיקים אשר סורבו ביום א', יום בו הבנק המשיב  סגור, ולכן לא היה באפשרותה להפקיד כספים. עיון בדפי החשבון מלמד כי ביום שני בבוקר הופקדו כספים בחשבון והיתרה הייתה במצב של זכות.

ד.         היה לה יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיקים נשוא הערעור לנוכח העובדה שהמשיב כיבד בעבר שיקים בהזדמנויות שונות וסירוב השיקים כעת הינו בניגוד למוסכם ולנוהג שנוצר והתקיים בינה לבין המשיב.

ה.         עיון בדפי הבנק מלמד כי המערערת חרגה מספר פעמים והגיעה ליתרת חובה, אך המשיב ידע כי בכל פעם תפקיד המערערת לחשבון סכומים לאחר מכן ועל כן נמנע מלהגביל חשבונה.

ו.          אם נגרע מרשימת השיקים שסורבו, את השיקים אשר סורבו ביום א', וכן את השיקים אשר לא כובדו על ידי המשיב גם כאשר היה כיסוי בחשבון, יגיעו השיקים אשר סורבו לתשעה שיקים בלבד ובשל כך יש לקבל את הבקשה.

ז.          המשיב נהג בחוסר תום לב שעה שסירב שיקים גם כאשר היה כיסוי מספיק בחשבון.

כך למשל, ביום 2.1.12, חויב החשבון בעמלת הודעת הגבלה החשבון בזמן שהחשבון היה ביתרת זכות בסך של 16,932.11 ש"ח.

ח.            בניגוד להוראת סעיף 6 (א) לתקנות שיקים ללא כיסוי תשמ"א - 1981, לא קיבלה התראה לאחר שסורבו 5 שיקים בחשבונה, ובנוסף לא קיבלה הודעה עובר להטלת ההגבלה על חשבונה.

5.         המבקשת תמכה את הערעור בתצהירה של הגב' גובס בהגא בעלת המניות במערערת ובתצהירו של מר עבד אלמונעם יונס גיסה של הגב' גובס.

6.         במסגרת סעד זמני לפי סעיף 10א לחוק, הורה כב' השופט ג'השאן  ביום 25.1.12, על עיכוב תחילת ההגבלה עד להחלטה בערעור זה, בכפוף להפקדת סך של 8,000 ש"ח ע"י המערערת בקופת ביהמ"ש להבטחת הוצאות המשיב (להלן: "הצו הזמני").

טענות המשיב:

7.         המשיב בתגובתו לערעור ציין כדלקמן:

א.         בכל המועדים בהם סורבו השיקים נשוא ההגבלה, היה החשבון ביתרת חובה, כשלא היתה בו כל מסגרת אשראי מוסכמת.